הייעוץ הפנסיוני הוגדר לראשונה בחוק השירותים הפיננסיים שנכנס לתוקפו בשנת 2006. מטרת הייעוץ היא לאפשר לכל אדם לנצל את זכויותיו הפנסיוניות באופן מקסימלי תוך התייחסות לסוגיות מיסוי וכן בחירת מכשיר החסכון הפנסיוני המותאם לצרכי הלקוח לפי גיל, מצב משפחתי וכלכלי. הייעוץ הינו הכוונה מדויקת ככל האפשר לרווחה כלכלית עתידית תוך ניצול מלא של הטבות המס ויתר הזכויות הפנסיוניות הניתנות מכוח החוק.

העלייה המתמדת בתוחלת החיים יחד עם עלייה ברמת החיים בגיל השלישי הגבירה את הצורך בחסכון פנסיוני עד כדי חובה. החל משנת 2008, קבע המחוקק, כי עפ"י צו הרחבה להסכמים קיבוציים, יופקד בעבור כל עובד שכיר בישראל סך הנגזר משכרו לטובת חיסכון פנסיוני. יועץ פנסיוני אובייקטיבי, מוותר על כל זיקה לגופים המנהלים את המכשירים הפנסיוניים, כמו כן על כל עמלה כלשהי באשר היא. המשתמע מכך, שהאינטרס היחיד המניע את היועץ הוא טובת החוסך. הייעוץ יינתן תוך בדיקה מעמיקה של צרכי הלקוח. ייעוץ פנסיוני כהלכה עשוי להניב למשתמש בו עד מאות אלפי שקלים. מורכבותה של המערכת הפנסיונית בישראל מחייבת שימוש באיש מקצוע בקיא ומיומן, בדיוק כשם שרו"ח או יועץ מס משמשים בתחום המיסוי ועו"ד בתחום המשפטי.